בין המצרים ה'תשע"ג
אז מה נגיד?! שהכתובת היתה על הקיר?! זאת אפילו לא מליצה. זהו תיאור לאקוני של המציאות הפרוזאית.
היא אכן היתה שם, משך שבועות ארוכים, צבעונית וססגונית, נוטפת רוע ואלימות בוטה וישירה. לא כתובת אחת ולא על קיר אחד. קבוצה מאופיינת באוכלוסיה כונתה בכינויי גנאי, אויירה בקווי מתאר דוחים ביד זדונית ורעה (כן! אין לו דרך לברוח מן האחריות!!), והציבור כולו הוזמן להוקיע אותם. ומטומטם או מרושע מי שסבור שהוקעה היא עבודה שבלב.
תהליך מהיר של שטיפת מח, קורס מזורז בן ארבעה שבועות, והנה צמח לנו דור חדש, ילדים הגדלים על מצע אידיאולוגי אלים ומיישמים אותו בזריזות בשגרה של פשעי שנאה קטנים; מורים ומורות נבערים ונבערות שמצאו להם אובייקט חדש ל'הוקעה' במשבצת ההשקפה היומית; עיתונאים שוטים הרואים את עצמם כהוגי דעות לעת מצוא רכבו גם הם על הגל. כמו חברה פרימיטיבית ובורה, כמה מודעות רחוב צבעוניות עיצבו על נקלה את השקפת עולמם של אלפי בני אדם, בוגרים, טף ונשים.
וכולנו שתקנו.
אך חמור מכך ועצוב כל כך: הרבנים שתקו! הושלטה תרבות טרוריסטית ברחובה של עיר, וקולם של הרבנים נדם! דמם של בני אנוש הותר - והציבור נקרא להתחזק בלימוד התורה! תענית דיבור בשישי-שבת או ישיבת המשך הזמן. רבונא דעלמא כולא!! היכן האמורא הקדוש שיפלפל באירוניה בשאלה אם שפיכות דמים היא דזילא בעינייהו או שטייגן דשישי-שבת הוא דחמירא??
אין לי דרך נעימה יותר לומר את זה: אנו חווים לעינינו שיחזור מדויק להפליא של ימי חורבן הבית השני. שיחזור מדויק, וטראגי עד אימה.
אנן תלמידי רבי זכריה בן אבקולס אנן. חברת שומרי המצוות מתפרקת לנגד עינינו, ואנו מקמטים מצחים בדיוני הבל - יאמרו נח"ל חרדי הותר, יאמרו לגיטימציה יש כאן; החידלון, אין-האונים, העמידה התוהה מול המציאות המתחדשת באינטנסיביות, כל אלו הפכו ליסודות ההווייה הדתית של ימינו. כך עובדים את האלוקים, עומדים בפה פעור למול הכאוס ומנסחים את צדדי הספק, לא להלכה וח"ו לא למעשה מבלי לשאול חכם שיניח בצריך עיון לדינא.
למראית עין נדמה כי סיפורה של התקופה הוא מלחמת האויב הקם עלינו מבחוץ, יהא זה הקיסר הרומי או השר היהיר. זו גם התמונה המסולפת שמציגים הסיקריקים לעם: מלחמת שמד, ייהרג ואל יעבור, צריך למסור את הנפש ושאר סיסמאות הבל המסיטות את המבט מן הסיפור האמיתי: ריקבונה של החברה מבפנים. זהו הסיפור הגדול, זוהי המציאות הכואבת. "גזירות השמד" של ממשלת הזדון של קלגסי לפיד הן מוזיקת רקע בלבד.
החברה החרדית נתונה במשבר קיומי, בדיוק כמו העם היושב בציון בשלהי תקופת הבית השני. זהו משבר מנהיגותי, בו את מקומם של מנהיגים בעלי שיעור קומה מחד גיסא, אך פעילים ומעורבים ושולטים מאידך גיסא, מאיישים לפתע בריוני רחוב וראשי כנופיות.
באורח פלא מתכנסים להם החכמים אל בתי המדרש, ואת סימטאות העיר ממלאים עתה טרוריסטים שעלו לגדולה. אלו משתיתים בציבור את תרבות הסכינאות, אוכלים האחד את השני וקובעים את סדר היום, וחכמי ישראל פוכרים ידים למרום בבתי כנסיות ומקוננים על כי אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
קרנבל השמד המשתולל בעיתונות החרדית, ובשיח החרדי בכלל, משרת מטרה אחת בלבד. לא חיזוק והתעוררות בעבודת ה' ולא זעקה כנה מצרת המציק, כי אם אספקה יציבה של דלק לשלטון הסיקריקים.
כאשר החברה נתונה במצור, מאבדת אט אט את יכולתה לכלכל את עצמה, היא עשויה חלילה להביט ישירות אל המציאות ולחשוב שנית על מצבה. האפשרות הזו היא כמובן סכנה קיומית לשלטון הסיקריקים, ומשכך אין להם ברירה אלא לשמר את מצב המלחמה, לטפח עוד ועוד את תודעת הנרדפות.
כך נהגו הסיקריקים בשרפם את אוצרות עשירי ירושלים, כך יטפחו אנשי חמאס את שנאת העם לישות הציונית, וכך מצאנו את עצמנו שטופים בקמפיין אגרסיבי להטמעת תודעת השמד בימים אלה. סדנא דארעא חד הוא. כאשר החברה מתפוררת מבפנים, ההנהגה הבריונית חייבת לנתב את המרמור הציבורי אל אויב מבחוץ.
אמרו לי אתם, האין המלחמה המכוערת נגד מפעלו של הרב לייבל מבני-ברק חיקוי מדויק לשריפת האוצרות? אנו במצור, אין לנו את היכולת להתקיים בסיוע מן החוץ, אך נותרה הזדמנות אחת לאפשר את ההישרדות כמשק סגור: אוצרות העשירים שבתוכנו. אלא שבמעט רווחה תתעמעם תודעת המלחמה והמצע של שלטון הסיקריקים יאבד מתקפו. ומהו הפתרון? שריפת האוצרות! על אפכם ועל חמתכם נכריח אתכם להילחם!
*
הימים הם אותם ימים. תורתו של רבי זכריה בן אבקולס שולטת בכיפה ובריונותם של הסיקריקים מכתיבה את סדר היום הציבורי. דומה כי נגזר עלינו לראות בעינינו את מאורעות החורבן. אך רק דבר אחד חסר כדי להשלים את השיחזור:
קולו של בן זכאי טרם נשמע. עוד לא נמצא המנהיג המפוכח שיכיר בעובדות כמות שהן, יתפוס נכוחה את המציאות המרה - ירושלים חרבה. לא היום, אולי גם לא מחר, אך זמנה תם. אמנם סנדלי חילות רומי עוד לא נעצו את אדמתה, אך יושביה כבר החריבוה בין החומות.
לא קם עדיין החכם שתפיסה ריאלית של המצב תעודד אותו לפעול את פעולת ההצלה - לעזוב את ירושלים ולפתוח את הפרק המזהיר הבא בתולדות עם ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה