אדרבה
'גלגולו של 'דעת-תורה'
במדינת אוגנדה, השוכנת צפונית-מזרחית לים הפרסי, או מערבה לו, חיים זה לצד זה כמה שבטים הטוענים כי מסורת בידם שהם שייכים לבני דת משה. הם מדליקים נרות בשבת, שותים משקה שנקרא 'קידוש', ושומרים על מנהגים נוספים שיש להם קשר ליהדות.
אחד המנהגים היותר מעניינים, שמבטא אולי יותר מכל את העובדה שהמסורת שבידי שבטים אלו יונקת ממקור יהודי-תורתי, הוא העובדה שבעלון המרכזי של אותם שבטים יש אמת-מידה ברורה וקשיחה לחלוקת תוארים לנשואי המאמרים בעלון. שלא כבימינו אנו, שתואר כמו 'הגאון האדיר' מוצמד במדיות שונות לכל דיכפין, שם עדיין חיים לפי המסורת העתיקה, הגורסת שישנם רק שלושה תוארים. הקטן שבהם הוא התואר 'רב', שני לו בחשיבותו 'רבי', והגדול שבכולן - 'רבן'. העלון המקומי, הנקרא 'השופר של הגדולים', שלכאורה מתנהל גם הוא לפי מסורת זו, מקפיד ביותר ובודק בשבע עיניים כל דעה של כל אדם ששמו מוזכר בו, ורק אחר בדיקה מדוקדקת נופלת ההחלטה איזה תואר יוצמד למי, לפי דעת התורה. כל זאת מתוך הכרה שידיעת תוארו של כל אדם הן הן גופי תורה, וכל הנהגת דת בני משה תלויה בזה.
יש לציין, שבמשך השנים נשמעו טענות קשות בקרב בני שבטים שונים, על קיפוח של אנשים חכמים ביותר, שלא זכו לקבל את התואר הראוי להם לפי כבודם. במערכת העלון הבהירו תדיר לכל המעוניין כי זוהי טיבה של הכרעה שמתקבלת מכח ובגושפנקא של 'דעת תורה', ע"י מועצת הגדולים המכוונת את דרכו של העלון, והוסיפו להזכיר כי "דעת תורה" הוא הדבר הכי קדוש ויקר לבני דת משה, ומחמת כך הוא דבר חזק ונצחי שאינו משתנה כחומר ביד היוצר, היפך דעת בעלי בתים המשנים דעותיהם חדשות לבקרים, כנפשם שבעם.
לאחרונה, כך דווח, התעוררה מהומה בין השבטים בנידון, לאחר שגורמים מסוימים טענו שבידיהם מסמכים המוכיחים שההתנהלות קצת שונה ממה שמנסים להציג הגורמים מחלקי-התוארים. בעקבות כך נכנסו במערכת העיתון ללחץ, והוחלט על סדרת פעולות במטרה למזער את הנזק ולהשתיק את הביקורת. העידכונים ה'חמים' יותר המגיעים מאוגנדה יודעים לספר, כי הלחץ של ראשי העיתון, גרם להם להתנהג בצורה מעוררת-רחמים שהפכה את העיתון ואת מנהליו לחוכא ואיטלולא בעיני כל דרדק בן יומו. כדי לבדוק את מהימנות אותם ידיעות, ערך כתבנו נח שוורצברגנדרוביץ' ראיון עם עורך העיתון, ר' גרשון ציפרשטיין, וכך התנהלה השיחה:
שולם הרב ציפרשטיין, מדבר נח שוורצברגנדרוביץ'. אתה העורך של 'השופר של הגדולים'?
- כן, שולם וברכה. מה אפשר לעזור?
- אני מארץ ישרואל. אומרים אצלינו שהיה אצלכם נידון בתוארים של העיתון, שלפי מה שידוע לנו זה המנהג הכי חשוב אצלכם (- נכון, נכון,) והוא נשמר בקנאות הכי גדולה, והכל לפי 'דעת-תורה' (- נכון, נכון, ועל כך גאוותינו). אז רציתי לשאול, ששמענו פה שיום אחד היה אצלכם מכתב של כל מועצת הגדולים שלכם ושם היה כתוב על אחד מהגדולים התואר 'רבן', ו-
- אני לא זוכר, אתה בטוח שהיה כזה מכתב?
- לפי מה ששמעתי הוא גם פורסם אצלכם בעיתון, ואומרים שהיה לא כל כך ברור, כי העיתון שלכם כתב עליו ברגע אחד 'רבי' וברגע אחר 'רבן', וחוזר חלילה, ואנשים התבלבלו ולא ידעו מה התואר האמיתי שצריך להיות על פי דעת-תורה, והיתה מבוכה גדולה.
- אה, אני נזכר במשהו, כן, כן, אה היה משהו, אני מנסה להיזכר, אה, כן. אז ככה, מה שהיה זה שתמיד כתבנו עליו 'רבי', אבל פתאום, בלי להתייעץ איתנו ובלי לבדוק מולנו, היה כזה מכתב של מועצת הגדולים שפתאום כתבו עליו 'רבן', ולא ידענו מה לעשות כי דברים כאלה אי אפשר לשנות ברגע אחד, צריכים דעת-תורה-
- סליחה שאני קוטע אותך ר' גרשון, אבל המתנגדים שלכם טוענים שזה נקרא דעת-תורה, כי זה מכל 'מועצת הגדולים'-
- נכון, נכון, אתה צודק, אין בזה ספק, אבל ההתנהלות היא שמתייעצים איתנו קודם, תבין עיתון זה דבר גדול עם הרבה עניינים ומשמעויות שצריך לבדוק לפני כל מהלך כזה דרמטי שעושים, ולכן את האישור לדברים כאלה אנחנו צריכים לתת. אז מה שעשינו בלית ברירה, כתבנו שמועצת הגדולים מכנה אותו 'רבן', אבל אנחנו עדיין מתייחסים אליו כ'רבי', בגלל שעוד לא היתה החלטה בנושא הזה,
- אני לא-ממש מבין. ממש ממש לא-ממש מבין, מי זה 'אנחנו'?
- 'אנחנו'. זאת אומרת, אה, תראה, כלומר, בעצם, נראה לי, אה, אני נזכר, שהיה מישהו שלא היה חתום במכתב של מועצת הגדולים, אז היינו צריכים לשאול אותו, ולא הספקנו, אז זה מה שיצא.
- הרב ציפרשטיין, שמעתי שביום למחרת כן כתבתם עליו 'רבן', האם זה אומר שאז כבר הספקתם לשאול? - לא, לא, היה מאוד לחץ של עבודה במערכת, ובכלל, כל הנושא הפוליטי הזה היה הרבה בלאגן, ושיקולים לכאן ולכאן, אז החלטנו לכתוב 'רבן', כי זה מה שיצא.
- מי זה 'החלטנו'?
- 'החלטנו', זה, ז'תומרת, כלומר, איך אני יסביר לך, זה הכוונה שבעצם, אם אני זוכר נכון, אז חשבנו אחרי זה שבעצם צריך לכתוב 'רבן' כי הציבור מפרש שזה כאילו הוראה של 'מועצת הגדולים', שזה דעת-תורה.
- יפה, אז אני רואה שהכל באמת כן מתנהל אצלכם לפי דעת תורה, טוב מאוד. מצוין. כך בדיוק צריך להיות. כנראה שסתם מחפשים להשמיץ אותכם, וכנראה שגם אצלכם יש כמה אנשים קטנים שתמיד מחפשים על מה לעשות מהומות. תיפח רוחן של מחרחרי ריב ומדון. ברשותך אני יעבור לשאלה הבאה: שמעתי שביום שאחרי זה, כתבתם עליו 'רבינו' במקום 'רבן'. האם הזיגזג הזה גם זה נעשה לפי דעת-תורה?
- אז ככה, תבין דבר אחד, שנכון שז'תומרת שכאילו שבעצם שבאמת זה לא ממש הוראה של 'דעת-תוירה' אבל ככה אנחנו מפרשנים את זה. והרי בפועל תמיד אנחנו המחליטים. ובכלל, אנשים חושבים שעיתון זה כמו קווי נייעס, אפשר לשנות כל יום תואר לפי האינטרסים, תבין שזה לא ככה. בעיתון יש הרבה חשבונות ומשמעויות לכל החלטה כזו, עם הרבה בעלי ענין מסביב, והשלכות לאורך ולרוחב על כל הפוליטיקה והדעת-תורה שבדור, ויש שיקולים של רווח מול הפסד, אז זה לא משהו שמחליטים וזהו, הכל צריך להתנהל ולהיראות כמו 'דעת תורה'.
- יש כאן משהו שלא מסתדר לי. כי הרי אתם נקראים 'השופר של הגדולים', והכל אמור להיות לפי הוראה ברורה שלהם. לפי דעת-תוירה. זה לא משהו שאמור להיות מושפע מבעלי אינטרסים או חשבונות אישיים, כבדים ולוחצים ככל שיהיו. וכאן הבן שואל: האם יתכן שה'דעת- תיירה' משתנה שלושה פעמים בשלוש ימים? האם אתה לא שם לב שבמה שאתה אומר אתה בעצם מחזק את הטענות של אלו שאומרים שה"דעת תורה" שאתם מתהדרים בה השכם והערב, אינה אלא איצטלה מגוחכת המבקשת לנסות ולהסתיר קופה-של-שרצים רבת-מימדים?
- ??? - - -
'גלגולו של 'דעת-תורה'
במדינת אוגנדה, השוכנת צפונית-מזרחית לים הפרסי, או מערבה לו, חיים זה לצד זה כמה שבטים הטוענים כי מסורת בידם שהם שייכים לבני דת משה. הם מדליקים נרות בשבת, שותים משקה שנקרא 'קידוש', ושומרים על מנהגים נוספים שיש להם קשר ליהדות.
אחד המנהגים היותר מעניינים, שמבטא אולי יותר מכל את העובדה שהמסורת שבידי שבטים אלו יונקת ממקור יהודי-תורתי, הוא העובדה שבעלון המרכזי של אותם שבטים יש אמת-מידה ברורה וקשיחה לחלוקת תוארים לנשואי המאמרים בעלון. שלא כבימינו אנו, שתואר כמו 'הגאון האדיר' מוצמד במדיות שונות לכל דיכפין, שם עדיין חיים לפי המסורת העתיקה, הגורסת שישנם רק שלושה תוארים. הקטן שבהם הוא התואר 'רב', שני לו בחשיבותו 'רבי', והגדול שבכולן - 'רבן'. העלון המקומי, הנקרא 'השופר של הגדולים', שלכאורה מתנהל גם הוא לפי מסורת זו, מקפיד ביותר ובודק בשבע עיניים כל דעה של כל אדם ששמו מוזכר בו, ורק אחר בדיקה מדוקדקת נופלת ההחלטה איזה תואר יוצמד למי, לפי דעת התורה. כל זאת מתוך הכרה שידיעת תוארו של כל אדם הן הן גופי תורה, וכל הנהגת דת בני משה תלויה בזה.
יש לציין, שבמשך השנים נשמעו טענות קשות בקרב בני שבטים שונים, על קיפוח של אנשים חכמים ביותר, שלא זכו לקבל את התואר הראוי להם לפי כבודם. במערכת העלון הבהירו תדיר לכל המעוניין כי זוהי טיבה של הכרעה שמתקבלת מכח ובגושפנקא של 'דעת תורה', ע"י מועצת הגדולים המכוונת את דרכו של העלון, והוסיפו להזכיר כי "דעת תורה" הוא הדבר הכי קדוש ויקר לבני דת משה, ומחמת כך הוא דבר חזק ונצחי שאינו משתנה כחומר ביד היוצר, היפך דעת בעלי בתים המשנים דעותיהם חדשות לבקרים, כנפשם שבעם.
לאחרונה, כך דווח, התעוררה מהומה בין השבטים בנידון, לאחר שגורמים מסוימים טענו שבידיהם מסמכים המוכיחים שההתנהלות קצת שונה ממה שמנסים להציג הגורמים מחלקי-התוארים. בעקבות כך נכנסו במערכת העיתון ללחץ, והוחלט על סדרת פעולות במטרה למזער את הנזק ולהשתיק את הביקורת. העידכונים ה'חמים' יותר המגיעים מאוגנדה יודעים לספר, כי הלחץ של ראשי העיתון, גרם להם להתנהג בצורה מעוררת-רחמים שהפכה את העיתון ואת מנהליו לחוכא ואיטלולא בעיני כל דרדק בן יומו. כדי לבדוק את מהימנות אותם ידיעות, ערך כתבנו נח שוורצברגנדרוביץ' ראיון עם עורך העיתון, ר' גרשון ציפרשטיין, וכך התנהלה השיחה:
שולם הרב ציפרשטיין, מדבר נח שוורצברגנדרוביץ'. אתה העורך של 'השופר של הגדולים'?
- כן, שולם וברכה. מה אפשר לעזור?
- אני מארץ ישרואל. אומרים אצלינו שהיה אצלכם נידון בתוארים של העיתון, שלפי מה שידוע לנו זה המנהג הכי חשוב אצלכם (- נכון, נכון,) והוא נשמר בקנאות הכי גדולה, והכל לפי 'דעת-תורה' (- נכון, נכון, ועל כך גאוותינו). אז רציתי לשאול, ששמענו פה שיום אחד היה אצלכם מכתב של כל מועצת הגדולים שלכם ושם היה כתוב על אחד מהגדולים התואר 'רבן', ו-
- אני לא זוכר, אתה בטוח שהיה כזה מכתב?
- לפי מה ששמעתי הוא גם פורסם אצלכם בעיתון, ואומרים שהיה לא כל כך ברור, כי העיתון שלכם כתב עליו ברגע אחד 'רבי' וברגע אחר 'רבן', וחוזר חלילה, ואנשים התבלבלו ולא ידעו מה התואר האמיתי שצריך להיות על פי דעת-תורה, והיתה מבוכה גדולה.
- אה, אני נזכר במשהו, כן, כן, אה היה משהו, אני מנסה להיזכר, אה, כן. אז ככה, מה שהיה זה שתמיד כתבנו עליו 'רבי', אבל פתאום, בלי להתייעץ איתנו ובלי לבדוק מולנו, היה כזה מכתב של מועצת הגדולים שפתאום כתבו עליו 'רבן', ולא ידענו מה לעשות כי דברים כאלה אי אפשר לשנות ברגע אחד, צריכים דעת-תורה-
- סליחה שאני קוטע אותך ר' גרשון, אבל המתנגדים שלכם טוענים שזה נקרא דעת-תורה, כי זה מכל 'מועצת הגדולים'-
- נכון, נכון, אתה צודק, אין בזה ספק, אבל ההתנהלות היא שמתייעצים איתנו קודם, תבין עיתון זה דבר גדול עם הרבה עניינים ומשמעויות שצריך לבדוק לפני כל מהלך כזה דרמטי שעושים, ולכן את האישור לדברים כאלה אנחנו צריכים לתת. אז מה שעשינו בלית ברירה, כתבנו שמועצת הגדולים מכנה אותו 'רבן', אבל אנחנו עדיין מתייחסים אליו כ'רבי', בגלל שעוד לא היתה החלטה בנושא הזה,
- אני לא-ממש מבין. ממש ממש לא-ממש מבין, מי זה 'אנחנו'?
- 'אנחנו'. זאת אומרת, אה, תראה, כלומר, בעצם, נראה לי, אה, אני נזכר, שהיה מישהו שלא היה חתום במכתב של מועצת הגדולים, אז היינו צריכים לשאול אותו, ולא הספקנו, אז זה מה שיצא.
- הרב ציפרשטיין, שמעתי שביום למחרת כן כתבתם עליו 'רבן', האם זה אומר שאז כבר הספקתם לשאול? - לא, לא, היה מאוד לחץ של עבודה במערכת, ובכלל, כל הנושא הפוליטי הזה היה הרבה בלאגן, ושיקולים לכאן ולכאן, אז החלטנו לכתוב 'רבן', כי זה מה שיצא.
- מי זה 'החלטנו'?
- 'החלטנו', זה, ז'תומרת, כלומר, איך אני יסביר לך, זה הכוונה שבעצם, אם אני זוכר נכון, אז חשבנו אחרי זה שבעצם צריך לכתוב 'רבן' כי הציבור מפרש שזה כאילו הוראה של 'מועצת הגדולים', שזה דעת-תורה.
- יפה, אז אני רואה שהכל באמת כן מתנהל אצלכם לפי דעת תורה, טוב מאוד. מצוין. כך בדיוק צריך להיות. כנראה שסתם מחפשים להשמיץ אותכם, וכנראה שגם אצלכם יש כמה אנשים קטנים שתמיד מחפשים על מה לעשות מהומות. תיפח רוחן של מחרחרי ריב ומדון. ברשותך אני יעבור לשאלה הבאה: שמעתי שביום שאחרי זה, כתבתם עליו 'רבינו' במקום 'רבן'. האם הזיגזג הזה גם זה נעשה לפי דעת-תורה?
- אז ככה, תבין דבר אחד, שנכון שז'תומרת שכאילו שבעצם שבאמת זה לא ממש הוראה של 'דעת-תוירה' אבל ככה אנחנו מפרשנים את זה. והרי בפועל תמיד אנחנו המחליטים. ובכלל, אנשים חושבים שעיתון זה כמו קווי נייעס, אפשר לשנות כל יום תואר לפי האינטרסים, תבין שזה לא ככה. בעיתון יש הרבה חשבונות ומשמעויות לכל החלטה כזו, עם הרבה בעלי ענין מסביב, והשלכות לאורך ולרוחב על כל הפוליטיקה והדעת-תורה שבדור, ויש שיקולים של רווח מול הפסד, אז זה לא משהו שמחליטים וזהו, הכל צריך להתנהל ולהיראות כמו 'דעת תורה'.
- יש כאן משהו שלא מסתדר לי. כי הרי אתם נקראים 'השופר של הגדולים', והכל אמור להיות לפי הוראה ברורה שלהם. לפי דעת-תוירה. זה לא משהו שאמור להיות מושפע מבעלי אינטרסים או חשבונות אישיים, כבדים ולוחצים ככל שיהיו. וכאן הבן שואל: האם יתכן שה'דעת- תיירה' משתנה שלושה פעמים בשלוש ימים? האם אתה לא שם לב שבמה שאתה אומר אתה בעצם מחזק את הטענות של אלו שאומרים שה"דעת תורה" שאתם מתהדרים בה השכם והערב, אינה אלא איצטלה מגוחכת המבקשת לנסות ולהסתיר קופה-של-שרצים רבת-מימדים?
- ??? - - -
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה